המדריך להגשת בקשה להכרה
בפוסט טראומה במשרד הביטחון
מאת עו"ד דניאל צ'רטוק
תקופה נוראית עוברת על עם ישראל, תקופה שמקשה במיוחד על אחינו הלומי הקרב אשר נחשפים יום יום לגירויים אשר מעצימים את מה שחוו ומגבירים את הסימפטומים.
כתבתי את המדריך על מנת לסייע למי שסובל מפוסט טראומה. תביעה למשרד הבטחון היא לא תרופת קסם אבל בפירוש עלולה לשפר את המצב, להעניק טיפול חינם, לאפשר לקבלת מענק או קצבה ועוד הטבות רבות שמשתנות לפי כל מקרה ומקרה. זה מגיע לך, למשפחה ולחברים!
מאז רפורמת נפש אחת יש שינוי מדהים לטובה באגף השיקום - כבר לא צריך לעבור חוויות משפילות, התהליך התקצר משמעותית ולמעשה אין תקופה יותר טובה מאשר להגיש תביעה למשרד הבטחון.
תרגישו חופשי ליצור איתי קשר בטלפון הפרטי שלי 054-8371127 בכל שעה - כן גם בשעות הערב המאוחרות. כמובן שזו שיחה ללא תשלום וללא התחייבות אני יכול לעזור לכם - אני בטוח (אפשר גם בווצאפ).
מדריך זה מתייחס לאנשים ששירתו בשירות סדיר, ישנם שינויים מסויימים עבור אנשי קבע, תלוי במשך השירות וגורמים נוספים.
מדריך זה מתאר את שלבי התביעה ומה עליכם לעשות והוא אינו בא לתת יעוץ משפטי מכל סוג שהוא במקרה של שאלות משפטיות יש לפנות לעורך דין לקבל ייעוץ פרטני.
חשוב מאד!! במידה והנך סובל/סובלת מפוסט טראומה כדאי לגשת לרופא לקבלת ייעוץ וטיפול. יש היום המון פתרונות שיכולים להקל עלייך!
בברכת רפואה שלמה,
עו"ד דניאל צ'רטוק
תביעה למשרד הביטחון
תביעה למשרד הביטחון הינה דרישה לפיצוי עקב נכות רפואית ו/או נפשית שנגרמה במהלך השירות הצבאי/ בטחוני וכתוצאה ממנו וקיימת היום. במילים אחרות אם נפצעתי או חליתי במהלך ובגלל השירות ואני סובל מנזק כיום אני רשאי לבקש מהמדינה פיצוי לצורך טיפול ושיקום. חשוב מאד לשים לב שכדי שתביעתי תתקבל צריכים להתקיים מספר תנאים: 1. שהנזק שאותו אני טוען יהיה קיים גם היום על מנת לקבל פיצוי כספי וטיפול. 2. הנזק נגרם במהלך השירות הצבאי- בזמן שהייתי בשירות או בחופשה מאושרת 3. כתוצאה ממנו- נקודה זו חשובה ביותר, יתכנו מצבים במיוחד בתחום הנפש בהם אני חושב שהנזק נגרם כתוצאה מהשירות אבל מסתבר שקרה לי משהו אחר במהלך החיים שיצר את הבעיה, או שהייתה לי בעיה נפשית קודם לשירות או אחריה
- חשוב לזכור! - נוכחות בארוע קרבי לא מזכה אותי בנכות, גם אם בסמוך מאד לארוע סבלתי מסממנים כלשהם אבל כיום אני לא סובל משום בעיה לא אוכר כסובל מנכות. יתכנו מצבים בהם אני סובל מבעיה נפשית אבל שהבעיה לא נגרמה כתוצאה מהשירות. חשוב לברר עם רופא ממה נגרמת הבעיה ממנה אני סובל לדוגמא - הייתי חייל קרבי, השתחררתי ואז כמה שנים אח"כ הייתי מעורב בתאונת דרכים, מאז התאונה יש לי סיוטים פסיכיאטר קבע שאני סובל מפוסט טראומה- יתכן שהפוסט טראומה נגרמה כתוצאה מהתאונה ולא כתוצאה מהשירות.
• מחלה • חבלה • החמרה ניתן לתבוע את משרד הביטחון בגין מחלה, פציעה, או החמרה במצב הרפואי. כשמם כן הם: תביעה בגין מחלה תוגש עקב מחלה שחליתי בה בזמן השירות, תביעה בגין פציעה תוגש בגין פציעה שחוויתי, ותביעה להחמרה תוגש במקרה והוכרתי כנכה צהל ומצבי החמיר. את התביעה בעניין פוסט טראומה יש להגיש "חבלה" למרות שהקטגוריה הזו שמורה בדרך כלל לארועים חד פעמיים שפגעו בגוף ויצרו נזק. הסיבה שהחליטו שיש להגיש תביעה מסוג פציעה היא בגלל הנחת היסוד שפוסט טראומה קורית כתוצאה מארוע חד פעמי משמעותי כמו פיצוץ, הרוגים בארוע מסויים וכד'. המציאות מלמדת שפוסט טראומה יכולה לפרוץ גם כתוצא מתהליך של שחיקה נפשית מתמשכת ותחושת סכנה ממשית לאורך זמן, ולכן חלק מתביעות פוסט הטראומה יוגשו כתביעה לפציעה אך בפועל יטופלו במסלול מחלה.
כל אחד שחושב שהוא נפגע במהלך השירות יכול להגיש תביעה למשרד הבטחון אבל חובת ההוכחה כי התקיים ארוע וכי הוא סובל מבעיה כלשהיא היא על התובע. ישנן מספר דרכים "להוכיח" שהנזק קרה בזמן ועקב השירות וזאת על ידי איסוף מסמכים נכון כפי שיפורט בהמשך, במקרים רבים ישנו תעוד מדוייק של הארועים שקרו בדוחות פציעה ובמסמכים רפואיים. כמובן שעדויות של אנשים אחרים שנכחו בארועים יכולים לסייע, כפי שיפורט בהמשך שלב איסוף המסמכים והכנת התצהיר הוא קריטי בהצלחת התביעה.
תביעה למשרד הביטחון בגין פציעה שאינה פוסט טראומה ניתן להגיש עד שלוש שנים מהשחרור (מומלץ להגיש בשנה הראשונה לשחרור עקב אפשרות לקבל פיצוי מיום הפגיעה) בגלל אופייה המיוחד של פוסט טראומה ישנם מקרים רבים שהסימפטומים מתפרצים זמן רב אחרי השירות לפעמים גם עשור או שניים אחרי.
משרד הבטחון מכיר בעובדה זו ומאפשר לתבוע בגין פוסט טראומה ללא הגבלת זמן. כמובן שככל שעובר יותר זמן מהשירות הצבאי יהיה קשה יותר להוכיח שהפוסט טראומה נגרמה בזמן השירות מהסיבה הפשוטה שלאורך החיים קורים המון ארועים שעלולים לגרום לפוסט טראומה.
אני ממליץ בכל מקרה גם אם עברו שנים רבות לפנות לרופא להתייעצות. ניתן לפנות לרופא בקופת חולים או ליחידה לתגובות קרב לקבלת חוות דעת ראשונית.
לכל גוף יש יתרונות וחסרונות משלו וכל מקרה הוא ייחודי ושונה.
חובה עליכם לבצע בדיקה בשני המסלולים כדי להבין איפה עדיף להגיש תביעה - כל מקרה הוא ייחודי אם הגשתי תביעה לביטוח לאומי ניתן לעבור למסלול של משרד הביטחון בתנאי שהתביעה למשרד הביטחון מוגשת תוך שלוש שנים מיום שהוכרתי לביטוח לאומי באותו נושא. אם הוכרתי בביטוח לאומי בגין מחלה מסויימת שהיא לא פוסט טראומה אני יכול להגיש תביעה למשרד הבטחון בגין פוסט טראומה גם אם עברו שלוש שנים.
פוסט טראומה
הפרעת דחק פוסט-טראומטית (או הַלמת; או הפרעת דחק בתר־חבלתית; באנגלית: Post-Traumatic Stress Disorder, בקיצור: PTSD) או בקיצור פוסט-טראומה היא הפרעה פסיכיאטרית, מתחום הפרעות הקשורות לדחק וטראומה (Stress-and-trauma-related disorders), המתפתחת בעקבות חוויית אירוע המסכן את שלמותו הפיזית והנפשית של אדם (טראומה), כמו מעורבות בתאונת דרכים, לידה או הריון קשים, פיגוע טרור, קרב, שוד, תקיפה מינית, נטישה, שרפה וכדומה. אין הכרח שהאירוע יהיה קיצוני על-פי אמות מידה אובייקטיביות ומספיק שהוא מעורר אימה. בשפה פשוטה כל אחד מגיב אחרת לאירועים שונים ומה שעלול לא להשפיע על אדם אחד, יכול לגרום לפוסט טראומה אצל אחר. היחיד שיכול לקבוע שיש לנו פוסט טראומה זה רופא - לא חבר, לא עורך דין ולא הערכה עצמית.
לפוסט טראומה יש פנים רבות אבל הסימפטומים המקובלים להערכת פוסט טראומה הם:
תסמינים חודרניים (לפחות תסמין אחד) חוויה מחדש של האירוע הטראומטי באחד או יותר מהבאים • זיכרונות מן האירוע החוזרים ונשנים ומופיעים בצורה חודרנית ובלתי רצונית. • ביעותי לילה הקשורים לאירוע בתכנים או בהשפעתו של האירוע. • תגובות דיסוציאטיביות (לדוגמה, פלשבקים של האירוע) • מצוקה נפשית המתעוררת בעת החשיפה לגירויים המזכירים את הטראומה או חלקים ממנה. • עוררות פיזיולוגית ניכרת בתגובה לגירויים שמזכירים את האירוע הטראומטי או חלקים ממנו (לדוגמה: דופק מהיר, הזעה, הסמקה, לחץ דם גבוה, רעד) • תסמינים של הימנעות (לפחות תסמין אחד): הימנעות עיקשת ומאומצת מגירויים הקשורים לטראומה • הימנעות ממחשבות ורגשות הקשורים בטראומה. הימנעות מגירויים חיצוניים (אנשים, מקומות, פעילויות, חפצים, מצבים) המזכירים את טראומה • שינויים שליליים בקוגניציה וברגשות (2 תסמינים לפחות)
• חוסר יכולת להיזכר בהיבט חשוב של האירוע הטראומטי
• אמונות וציפיות שליליות על העולם ועל העצמי ("אני אדם רע והעולם לגמרי מסוכן") • האשמה עצמית או האשמת אחרים, מעוותת ובלתי פוסקת, באחריות לאירוע • רגשות שליליים הקשורים בטראומה (פחד, בעתה, כעס, אשמה או בושה) • ירידה ניכרת בעניין ובהשתתפות בפעילויות חשובות • תחושת ניתוק וזרות מאנשים אחרים • חוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים (למשל: חוסר יכולת להרגיש אהבה, קהות רגשית) • תסמינים של עוררות יתר ותגובתיות (2 תסמינים לפחות) • התנהגות רגזנית או תוקפנית • התנהגות חסרת מעצורים והתנהגויות של הרס עצמי • דריכות יתר • תגובת בהלה מופרזת • קשיים בריכוז • הפרעות שינה (קושי להירדם או להמשיך לישון, או שינה לא רגועה)
מדובר בהפרעה מתמשכת מי שסובל מהתסמינים לאורך זמן אם אתם חושבים שאתם סובלים מפוסט טראומה כדאי מאד לפנות לרופא לקבלת ייעוץ. ישנם פתרונות רבים כיום שיכולים לסייע בהתמודדות עם המצב ואין כל סיבה לסבול או להתבייש.
נכות רפואית - איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית בין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, במילים אחרות אם אני חושב/ת שיש לי כיום איזושהיא הגבלה או פגיעה בתפקוד שלי יתכן ויש לי נכות. נכות יכולה להתבטא ברמות שונות יש כאלו שיחוו מעט סימפטומים של פוסט טראומה ויש כאלו שיחוו סימטומים רבים. רק רופא יכול לקבוע את מידת הנכות שלי.
יש להבדיל בין טראומה שזו החוויה שעברתם לבין פוסט טראומה. הבשורות הטובות שרוב האנשים שחווים טראומה כלשהי מחלימים לגמרי ומסוגלים להמשיך בחייהם. החלק הקטן שלא מחלים מפתח פוסט טראומה וזו מלווה אותו בהמשך. פוסט טראומה יכולה להופיע גם מספר שנים אחרי החשיפה לאירוע ולכן חשוב מאד לתעד כיום כל מצב נפשי שיש על מנת שיהיה קל יותר לקשר בעתיד בין האירוע שחוויתם במידה ותתפתח פוסט טראומה.
כיצד מתנהלת תביעה למשרד הביטחון
שלב א - איסוף החומר 1. תיק רפואי צבאי - פונים לאגף מידע בטלפון 2. תיק מקופת חולים - פונים למזכירה הרפואית ומבקשים את התיק. יש לשלם עבור קבלת התיק. 3. תיק אישי מהצבא - פונים לאגף מידע טלפון 4. כל מסמך רפואי (!!) 5. עדויות מאנשים שנכחו בארועים - מתקשרים לחברים ומדברים איתם. במידה ולא ניתן להשיג אפשר להשאיר שמות ומשרד הבטחון יצור קשר 6. חוות דעת רפואית על מצבי היום - מומלץ לפנות לפסיכיאטר מומחה כדי לקבל חוות דעת עדכנית. 7. תצהיר על הארועים- ראה פרק תצהיר שלב ב - הגשת התביעה מילוי טופס תביעה ושליחה לקצין התגמולים לפי האזור אליו אתה שייך רושמים בגוגל אגף השיקום ומגיעים לקישור בו ניתן להגיש את התביעה.
את רוב החומרים ניתן להשיג לבד, ניתן גם לחכות שקצין התגמולים יאסוף את החומר עבורכם אבל חשוב לבדוק את החומר לפני שמגישים את התביעה. לפעמים מגיש התביעה לא זוכר ארועים שקרו שהיה צעיר וחשוב להתאים את התביעה למה שכתוב המידע הרפואי.
התצהיר פרט חשוב ביותר אם לא החשוב ביותר הוא תצהיר החייל- במילים פשוטות זהו מסמך שמתאר את הארועים אשר בגינם אני טוען שנפצעתי. יש חשיבות עליונה למסמך זה שכן הוא הבסיס לכל התביעה ומסמכים אחרים שיתווספו אחר כך יהיה להם פחות משקל. חשוב מאד בכתיבת התצהיר לפרט ככל הניתן, גם פרטים שנראים לא חשובים לכם – תאור הארועים, המקומות,
מומלץ מאד לפנות לאיש מקצוע לכתיבת התצהיר מסמך זה חשוב מאד ומלווה אתכם לאורך כל התביעה. כתיבת תצהיר בצורה "לא נכונה" עלולה לפגוע בסיכוייכם לקבלת פיצוי.
עדויות מאנשים שנכחו באירוע חשוב לצרף לתביעה גם עדויות של אנשים שנכחו באירוע כדי לסייע למשרד הבטחון להבין שבאמת הייתם באירוע שאותו אתם טוענים. למשרד הבטחון מחלקה של חוקרים שיפנו לאנשים אלו לוודא שהדיווח שלהם נכון הרבה פעמים נתקלתי בשני אנשים שהיו באותו אירוע אבל זכרו דברים שונים לגמרי. מומלץ לשוחח עם אנשים שהיו באירוע לפני שמוסרים את שמם לצורך עדות ולבדוק שהם באמת יעידו בצורה שתתרום לתביעה.
אגף השיקום עושה מאמצים גדולים כדי לסייע לנפגעי מלחמת חרבות ברזל. להלן מה שעלייך לעשות אם נפגעת במלחמת חרבות ברזל: 1. אם מאושפז.ת בר"מ 2 יש חשיבות למהירות הגשת התביעה כדי שלא תשאר.י ללא טיפול עם השחרור. הדרך המהירה והנכונה היא להגיש תביעה באמצעות מתנדבי ר״מ 2 כך יחל התהליך תהיו זכאים לטיפול עם השחרור.
2. חשוב מאד! יש לוודא שהתביעה הוגשה ולא נפלה בין הכיסאות ניתן לעשות זאת באזור האישי של אגף השיקום.
3. לא לשכוח לקחת עותק של התביעה כדי שתדעו בגין מה תבעתם.
4. בזמן הגשת התביעה עם המתנדבים יש לציין בפירוט רב את כל הפגיעות שחוויתם גם אם מדובר בפגיעה שנראת לכם שולית חשוב מאד לציין אותה מאחר ולא ניתן לדעת כיצד הפציעה תתפתח בעתיד.